סוף הסופש או תחילת הבא

הזמן נגמר / נתן יונתן 

כנף רוח כך רוחף על יהלומים של טל
הם רסיסי הלילה, מכלה את שארית האור. בעלטה
נקשיב לפעימות הלב, למסתרי הדם
אם ככה מקשיבים האנשים לשעתם,
שתהיה זו היפה במנגינות הזמן,
הרעש יתרחק, הפחד, יד רחומה
תקיף את צווארי, תגע בי, תנשום, תלטף אותי
ושקט אין דומה לו ימלא את כל תאי הלב.

ואשר לא מובן לוחש דבר מה
אף לא מילה אחת, הולך ובא, הולך ומתקרב
ואין כבר פנאי אפילו לתיקון חצות,
לחרטה, לבכי המטהר ולדמעה,
הזמן נגמר. 

 

סוף הסופש
או
תחילת הבא
או
תפילת לילה מצויה,
הגיע הזמן לשבוע הבא.

פורסם בקטגוריה שירה, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *