על טרמינליות (ולא בפעם האחרונה) – סרט סרט

מה הקשר בין "ספר האפשרויות המוגבלות" , בית הנתיבות בן גוריון (או בשמו המוכר נתב"ג), "ספר החיים והמתים הטיבטי", פרגמטיזם והאמונה בחיים של אחרי המוות ושאלת היש אלוהים של ברכט, בנק הזמן ועוד הרבה שכאלו ?
אם אתם מעריכים את התשובה לשאלה כמעניינת ואף אם אין לכם מושג וחצי מושג עם חלק מהמוזכר לכו לראות את הסרט המרגש (עד דמעות, לספירתי 3-4 פעמים), העדין, המהוקצע, המלא בשקט שכל מילה בו מיותרת . במילים אחרון לכו לראות את הסרט המצוין הזה שעליו אני מדבר : פרידות. מדובר בסרט יפני (אם איני טועה) על בחור שעקב נסיבות חיים נאלץ לחזור לעיר מולדתו ויותר גרוע מכך, מתקבל לעבודה בהינד עפעף וע"פ תחושת בטן של מעסיקו החדש .
הוא משנה את מקצועו מנגן צ'לו Wannbe לעוסק מורשה בבניית טרמינלים זמניים בעולם למסיימי תפקיד בעולם שלנו. אם אפשר לדבר על אידאת הטוב, הנה היא במיטבה , ועוד במיטבה היפני , כי מי אם לא הם היחידים שמסוגלים לבנות טרמינליים זמניים שבהם ניתנת הזדמנות אחרונה לאנשים מהצד החי של העולם לשלח את אהובם לחופשי, הן בפועל והן בעצמם הם.
זהו סרט על שחרור פנימי, כזה שמתבטא גם אצל הגיבור הראשי והן אצל דמויות חולפות , זהו בעצם סרט טבע המדגים (תו"כ אסתטיות מושלמת בכל פרט) סימביוזה מדהימה , בין העושים תפקידם לבין החברה וההיפך, בין מה שמעניק לנו עולם החיים ומוות ואחרון חביב בין האדם לבין עצמו במציאת עיסוק שתורם לעצמו ולאנשים שלמענם נעשה, בין ביטוי עצמי ומצויינות אישית לבין הערכה עצמית .

כמה שראוי לראות את הסרט אין עוד צורך להרחיב רק שאשמח לשמוע חוויותכם.

המוות. כמה שראוי לעסוק בו. זה כמו לסע רחוק רחוק כדי לעלות על הרים שאינם בעולמנו רק כדי לקבל פרספקטיבה על העולם המשמעותי יותר שלנו .
המוות מי מפחד ממנו , ומי מקבל אותו כמות שהוא . מה הוא גורם לך לעשות ואיך הוא גורם לך לעשות את הדברים שאתה עושה , איך הוא משפיע על החלטותיך. כמה הוא קרוב ומתי ולמען מה תהיה מוכן להקריב אותו.
לפעמים. לפעמים הוא פשוט שם.

פורסם בקטגוריה סרטים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *