יומן מסע

"הם נולדו, הם חיו, סבלו ומתו", כך על פי משל סיני עתיק בכריכה.
"וההסטוריה נמשכת…" – כך זה נגמר.
אלה תולדות / אלזה מורנטה , הוא  סיפור אנושי, מרתק או מזעזע, אבל סיפור השנים הקשות ההם של המלחמה הגדולה. לא התעמרות ביהודים, לא סיפורי גזים, משפחה איטלקיה אחת קטנה וחד
הורית.סיפורחיים ומותם – לא אכביר במילותי אני , אתן למספר ציטוטים לעשות את שלהם.

על פי תיאורו, היו אלה תאים ליחידים, במין בונקר להתקפה אווירית, יציקת בטון על שלד כיפתי: הגרמנים משתמשים בהם כעת בצפון איטליה, בגלל אפשרות הבנייה המהירה ויעילותם הבסיסית. מידות הפנים: מטר ותשעים על מטר ועשרה בערך, והגובה מטר ושלושים. הם מתאימים בדיוק לדרגש, ואי אפשר לעמוד שם זקוף . נורה של כשלוש מאות ואט הייתה מותקנת בתיקרה, והיא דלקה יומם ולילה, נוקבת  באורה כמו להבת מימן גם עיניים עצומות(ברגע זה הליט קארלו את עיניו בתנועה מוכנית של יד אחת). הפתח היחיד החוצה, בערך באמצע הדלת הנעולה בבריח, היה חור הצצה שכל קוטרו אינו עולה על קוטר של קנה רובה. כדי לשאוף טיפה אוויר, היית מתמיד תמיד את השפתייםאל החור, כשאתה כורע על ארבע על הדרגש. כחמישה עשר בונקרים כאלה נבנו שם, בחצר מפקדת האס.אס, צמודים זה לזה, ולא רחוק משם כבשן.
התיאור הזה (והמשכו) ליוו אותי במשך כמה שבועות רצופים יומם ולילה במהלך החודשיים האחרונים,
לא עזבו, לא עוזבים ולא יעזבו .

האנושות, מעצם טבעה, נוטה להסביר לעצמה את העולם שבו נולדה, וזה מותר האדם.כל אדם, אפילו הפחות נבון, או האחרון בשורת חסרי הזכויות, נותן לעצמו מילדותו איזה הסבר על העולם, שמאפשר לו לחיות בו. בלי הסבר זה היה שוקע בטירוף. לפני שפגש את סאנטינה, הסביר לעצמו נלו דאנגלי, שהעולם הוא מקום שבו כולם אוייביו של נלו דאנגלי. השינאה הייתה דרכו היחידה להיפרע מהם, הדרך התקינה להסתגל. קיומה של סאנטינה היה רסיס של חומר זר, שטרף את סדרי עולמו וסיחרר לשווא את בינתו האטומה.

"כי היופי אינו אלא תכסיס בשביל שנאמין בגן עדן, בעוד שברור שגורלנו נחרץ כבר למן הלידה. יש תכסיסים מסויימים שאנחנו לא מסתכנים בהם יותר. ההכרה היא כבודו של האדם". …..ועכשיו התייצבה לפניו התשובה בבהירות, אף כי באיחור:" אתה טועה, ההיפך הוא הנכון: ביסודו של דבר, אלוהים הוא המהות האמיתית של כל הדברים הקיימים, המגלים לנו את סודם באמצעות היופי. היופי הוא צניעותו של אלוהים…. היה עליו להדגים לחברו נינוצו סוגים שונים של אלימות, ולהוכיח לו שהאלימות הגרועה ביותר נגד האדם היא השפלת השכל.

הסוף

אומרים שיש רגעים הרי גורל, שבהם חולפים לנגד עיניך במהירות מסחררת כל מראו החיים. והנה, במוחה המוגבל של אשה קטנה זו, המתרוצצת אנה ואנה בדירתה הצרה, נגולו עתה גם סצינות של תולדות האנושות(ההסטוריה), שנתפסו בדעתה כפיתולים רבים של רצח אינסופי. והיום הנרצח האחרון הוא אוזפה, ממזרה הקטן.

כך מה שהיה בעינינו משך זמן של תשע שנים, היה בעיניה בקושי פעימת לב אחת. כמו אותו דוב פאנדה מפורסם שבאגדה, גם אידה הייתה תלויה בצמרתו של עת , שבה פג תוקפו של הזמן. למעשה היא מתה יחד עם אוזפה הזאטוט שלה (כמו אמו האחרת: כלבת הרועים מן הערבה). באותו יום שני של יוני 1947 באה לקיצה ההסטוריה העלובה של אידוצה ראמונדו.

 כמה ביקורות נוספות.
וההסטוריה נמשכת…

מי שאמר אמר להתחיל לכתוב לעצמנו את הציטוטים … אז הנה אחד.

"כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה ?
 לאילן שענפיו מרובים ושרשיו מועטין
והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו"
מסכת אבות ג, יז.

עיניים גדולות, רצון אינסופי, זמן מוגבל, חלל פנוי.
וכל המבין את מי הוא מבין … ?