מקומות חדשים

מקומות חדשים לא הולכים ברגל ..
אבל אפשר לסע אליהם עשר דקות ותו לא .
מרגש !
מקומות חדשים דורשים התרגלות, דורשים הסתגלות, דורשים זמן,
הפלא ופלא, בנסיעה של עשר כבר לא מספיקים לדבר עם האנשים הקרובים, לשמוע פודקאסטים ועוד ..

אבל מרוויחים זמן אחר (-:

מקומות חדשים לא הולכים ברגל ..
אבל כשהקטן הולך ברגל .. העולם מתהפך !
כשהקטן מתרומם, רגל רגל, צעד צעד, עם ידיים ובלי, בקצב צב ובקצב ריצה ועוד רגע בקצב ספרינט,
החיוך על פני ההורים מתרחב מתרחב עד שעוד רגע נהיה ואווווו רק אל תפול (-:
ואז הוא קצת נופל ,
ככה זה קטנים,
fail fast מלמד הכי מהר ..
גם אנחנו צריכים ללמוד מזה.

מקומות חדשים לא הולכים ברגל ..
אתה עולה אליהם ביראת כבוד ומהר מאוד, או אולי קצת יותר לאט,
משתנים החיים, אנחנו מסתגלים,
ומתחילים שוב את הסיבוב הזה,
או שאולי פשוט ממשיכים את הסיבוב הגדול
שקוראים לו חיים.
הרי לא סתם ילדים מחייכים כבר מכילים בתוכם (מ)חיי(כי)ם !

פורסם בקטגוריה יומן מסע | עם התגים , | כתיבת תגובה

חלפה עברה שנה ביעף והילדון אוטוטו קופץ ורץ !

חגיגה גדולה כזאת לא רואים כל יום בראש חוצות,
הילולה הילולה, ליצנים בכל פינה,
תחפושות של אנשים העוברים בסך,
ובעיקר אמא/אבא והרבה מרגש,
הקטנטון עוד לא מבין,
מה זה יומהולדת של שנה ומהם כל האנשים הללו והחבילות
הרי אירוע זה אינו אירוע של שמחה פשוטה,
זהו אירוע של טרללללההההה !

כרגיל בקודש את מלאכת ההפקה
האמא קפצה רצה אצה פיקדה ויצא פצצה !
הילדון נהנה המון,
אמא אבא כמובן,
סבא סבתא על גג העולם,
האנשים המוזמנים חייכו גם חייכו, אכלו גם אכלו, צחקו גם צחקו
כאשר הליצן התורן הראה לכולם מה זה פעילות פורים לא מן המניין,
והסבא רבא ישב על הכורסא הוא הרי הקאובוי של כל המסיבה (-:

הראל, חמוד שלי,
לרגל ציון השנה הראשונה שלך בעולם הזה, ובעולם של אמאבא,
מאחל לך את כל הטוב שבעולם,
את הסקרנות והחדווה שבגילוי,
את השמחה והחיוך שבהסתר ובמצוי,
את הרוך של הטוסיק הכי חמוד שיש,
את החיוך שהורס אותי כל בוקר גם אם זה לפני שש,
את האהבות שעוד תמצא,
את המשוררים שמחכים לך בפינה,
את כל הכדורים שבעולם לרגלך/ידך/ראשך,
את כל האהבה הזאת מ-אמשך ואבאשך וכל הג׳מעשך,
את הנפילות שמיד מרימות,
את הנפיחות שאת האף מיד סותמות,
את החברים שעוד תכיר,
את המאכלים שעוד תסתיר,
את החיים שחיים וחיים וחיים,
את עצמך,
נו .. מה נשאר ?

אוהב אבא (ואמאגם (-: )

פורסם בקטגוריה יומן מסע | עם התגים | כתיבת תגובה

מה כבר נגמר ???

OMG !!
לחיי התחלות חדשות !

איכשהו כשמדובר במוצרים אנחנו תמיד (טוב נו, לרוב, רוב האנשים, סטיגמה) נרגשים ורק רוצים להתחיל להשתמש במוצר החדש שזה עתה רכשנו או הגיע.
לפעמים אנחנו עוד אפילו זוכרים, אולי אף רק לרגע קט, ששניה לפני זה מוצר אחר שירת אותנו נאמנה
אבל זה מיד חולף לו מהתרגשות.
למי אכפת ממה שהיה, חדש חדש חדש ועכשיו עכשיו עכשיו ויותר טוב, יותר מוצלח, יותר יותר מיותר.

לא כך הדבר בין תקופות חיים, אם שמסתיימות כמתוכנן ובאופן ידוע מראש ואם בהבזק רגע שבו קרה משהו משנה חיים.
כל הקרביים מתהפכים, הרגשות עולים, הציפיות מבעבעות, התקוות התקוות והרי כל זה אינו אלא רק עוד צעד קטן במסע ?
אולי אצל מתי מעט, אלו הזורמים כמים, גם סופתחילה של תקופה היא רק הבלחה של מציאות רגעית שיש להתייחס אליה בשוויון נפש ולחייך.
הלוואי עלי (-:
או ש-מה זהו בשליטתי (-: (-:

שנה חדשה,
סוף תקופת פנסיה שנייה,
ישמרנו (ה)אל(!!!!!) המים הזורמים,
שיהיה בקלות, שיזרום, שיחצוב אבנים, שיבנה מפלים, ושיהיה נהר של מים מרעננים ומרגיעים.
לחייך, להנות, ללמוד, לעשות.
לחיות.
זמן להשתנות.

פורסם בקטגוריה יומן מסע | כתיבת תגובה

תשעה חודשים

טוב נו , אז תשעה וחצי חודשים של שכרון חושים. מי סופר..
הקטן כבר עומד, נעמד, מתחיל להזיז רגליים.
הידיים כבר זזות מאליהם, מוחאות כפיים, נותנים צ׳פחה, חופנות כל דבר מטוב ועד מסוכן.
הבטן תודה לאל עובדת ללא הפסקה, מוציאה חלקים ממה שנכנס, לפעמים גם הפה.
האוזניים כבר שומעות טוב מי בחדר ואיפה אמא.
העיניים מתבוננות על הכל, לאט לאט מתחילות לחבר קוים וצורות לאובייקטים עם משמעות.
כל הדמויות שבבית מתחילות לקבל יחס, אם בליטוף, אם במכה, אם בקפיצה גדולה לעברם.
הלילות ארוכים. או שמה נגיד קצרים…

הסבלנות  לעיתים במבחן.
איכות השירה (ילדים) הולכת ומעמיקה שהרי תרגול משפר..
הפלא שמפליא כל פעם שהקטן נתקל במשהו חדש מרגש.
והפנסיה, רחמנא ליצלן, דופקת בדלת מפנים, שואלת עד מתי.

החיים.

פורסם בקטגוריה אנשים, יומן מסע | עם התגים | כתיבת תגובה

3 חודשים אנג קאונטינג

המוזיקאי

שלוש שעות לידו, להסתכל עליו, הס מלפספס מצמוץ,
אך ורק על כדי להיות שם
בשניה שהוא מתעורר.
כי
הוא מנגן עלי ב-רוך
ב-רוך הוא מנגן עלי
לידו שעות שלוש, עליו להסתכל, מצמוץ לפספס לא כדאי,
שם להיות
לכשיתעורר

המוזיקאי שלי.

פורסם בקטגוריה אנשים, יומן מסע | עם התגים | כתיבת תגובה